חיפויי קירות מאלמנטים מתכתיים החל כבר במאה ה 18.

מאז ועד היום היו שינויים רבים הנוגעים בעיקר לסוג החומרים ולעמידותם לתנאי סביבה שונים.

פחים גליים החלו לכסות גגות וקירות והם היו עשויים עופרת ופלדה דלת פחמן, חומרים שאפשרו את העיבוד של החומרים הללו וערגולם לפחים צורניים בקלות יחסית.

גגות עופרת ואבץ רך מכסים גגות רבים ברחבי העולם ובאירופה בפרט. 

הפחים העשויים חומרים דיי טבעיים הפכו אט אט לחומרים מורכבים, עד שבשנות ה-70 למאה הקודמת יכולנו להבחין בקצב עולה של פיתוח בסגסוגות פלדה פחמניות וסגסוגות אלומיניום ששימשו יותר ויותר לסיכוך גגות וחיפוי קירות חיצוניים מעל מבני מתכת ומסגרות חרש.

בשימוש באלומיניום התחלנו לראות פחים גליים כדוגמת 18/76 וגל 55/177 דמוי אזבסט יחד עם קסטות אלומיניום העשויות היו מאלומיניום בעובי של 2.0 מ"מ.

בראשית המאה ה21 ובמהלך 17 השנים האחרונות אנחנו רואים קצב הולך ומתגבר של שליטה בשוק החיפוי בלוחות ACP – דהיינו אלומיניום מורכב aluminum composite panels. זהו חומר שיחד עם תוספת של מעכבי בעירה ופיתוח שיטות חדשניות לצביעה, בשלל גוונים וטקסטורות, הפך לחומר המוביל היום בשימוש בשוק החיפויים.

לוחות Honeycomb (האניקומב)

היום, אנחנו בפתחה של תקופת התחדשות נוספת - לוחות Honeycomb (האניקומב).

מדובר בלוחות עמידים, זולים ואיכותיים שאני סבור שיהפכו עד מהרה למוצר המוביל החדש וזאת מכמה סיבות:

1. הלוח החיצוני יכול להיות מסוגים שונים, החל מאלומיניום וכלה בפלדת קורטן מעובדת במלחים וחומצות.
2. גודל הלוחות המתאפשר לשימוש כפלטה אחת הוא גדול בעשרות מונים מזה של ה ACP
3. הלוח עמיד למשקל ורוחות בנתונים עדיפים על החלופות האחרות
4. הלוח לא כולל ליבת פלסטיק או פולימר אחר, כך שאין את הבעייתיות שיש בלוחות ה- ACP
5. הקצב ההולך וגובר של הקמת מפעלי ייצור במזרח בעיקר, מוזיל את מחירי הרכישה והופך חלופה זו ליותר ויותר אטרקטיבית כלכלית יחסית ללוחות ה ACP
6. אדריכלים מובילים בחו"ל וגם בישראל כבר גילו את החומר ושילובו בעוד ועוד מבנים זה רק עניין של זמן.
   

מבנה הפנל - צורת חלת דבש

מבנה ליבת הפנל עשויה שריג הבנוי מאלפי תאים, לרוב התא בנוי בצורת משושה.

 לוח מסוג: HONEYCOMB (ובתרגום לעברית - חלת דבש) מורכב גם היא מאותה צורת תא - שנמצאה ע"י הדבורים כאולטימטיבית לניצול מרבי של נפח התא, עם ניצולת מינימלית של חומר לדפנות ולשעונית, אשר צריכה להוות לו רצפה מחד ותקרה מלמעלה. 

בידוד טרמי ואקוסטי

אצל הדבורים התאים הללו שימשו להטלת הביצים, לשמירה על הדבש וחומרי העזר שהדבורים נדרש לייצור שלו. 

אצלנו, מבנה שיטה זו מסייע לחוזק שמקנה לתאים גם את הבידוד הטרמי והאקוסטי של הלוחות. 

התעשיות האוויריות של המטוסים וכלי החלל מצאו עוד במאה ה-18 כי מבנה הכוורת יכול לשמש כמודל של חומר קל עם חוזק גבוה. עד היום רצפות המטוסים יחד עם אלמנטים קריטיים נוספים במטוס בנויים בשיטה זו.

פנלים קלים עם כח גבוה 

בניה נכונה של המידות של התא הכוללות את: גודל המשושה, עובי דופן הליבה, הגובה הסטטי של הליבה ועובי חומרי הכיסוי החיצוני והפנימי. באמצעות פרמטרים אלו נוכל לתכנן לוח טוב, מתאים ועמיד למטרתנו.

במהלך השנים לוחות ה-Honeycomb נכנסו בכל מקום בו לחומר קל עם כח גבוה יש יתרון. וכך, עד מהרה, הלוחות נכנסו לשימוש שוטף בתעשיית הרכב בכלל ולתעשיות הרכב הכבד (משאיות) בפרט, בכלי-שיט ועוד. 

פתרון הדבקה יעיל וחזק

בכדי שניתן יהיה להשתמש בלוחות האניקומב לחיפויים וסיכוך גגות היה צורך למצוא פתרון להדבקה בשיעורי אדזיה גבוהה בין הליבה לשכבות המכסות אותה בשני צדדיה. הדבורים מסתבר היו יעילים יותר ולכל חלת- דבש שכזו ידעו להדביק שעוונית שתשמש רצפה ותקרה למשטח הבא.

מהירות הטיסה, השיט והבניה לגובה אילצו אותנו המהנדסים והטכנולוגים לפתח מוצרים בעלי חוזק ועמידות לכוחות הרוח, המים והאוויר כך שיתקבלו תוצאות חוזק טובות עליהם אחראית בעיקר ההדבקה שבין השכבות.   

TOPING וגמרים של הפנלים

כיום, השוק העולמי מציע מגוון גדול של מוצרים מסגסוגות שונות העשויים בשיטת Honeycomb panels.

הלוחות לא רק שנבדלים במפרט הטכני שלהם הם גם נבדלים ב TOPING שלהם.

בעולם ניתן למצוא כיום עשרות פתרונות שונים, ביניהם :

חומרי גמר טבעיים כמו:

1.  פלחי עץ טבעי
2.  במבוק 
3. אגרגטים טבעיים כמו אבן טבעית, אבן מיצרית או חול צבעוני.

חומרים מורכבים כמו:

• צבעים - פוליאסטר, PVDF, PVF2 ועוד
•  ALUMINUM-ANODIZE
• אבץ
• טיטניום
•  נחושת
• פלדת אל-חלד
• PVC לרצפות
• פח מרוג או ANTI-SLEEP  אחר.
  

עמידה בדרישות העומס
כאמור, גודל וצורת התא, עובי החומר, הסגסוגת והפחים החיצוניים הם אלו שיקבעו בעיקר את הכוחות והעומסים שהלוח יוכל יהיה לשאת במאמץ. כושר ההדבקות יהיה חשוב בעיקר בשיטת ההרכבה הנסתרת ובמסגרת חיפוי קירות וסיכוך גגות. 



אקוסטיקה
באמצעות שינוי בנתוני עובי החומרים אנחנו יכולים להפחית טווח די גדול של רעשי תהודה בתדרים שונים, ככל שהפחים המרכיבים את המערכת יהיו יותר עבים כך גם חסימת הרעשים תגבר ולפנל תהיה תוצאה יותר טובה בהנחתה של העוצמה הנמדדת ב- DB.

בידוד טרמי
ללוחות אלו ישנה יכולת לבידוד טרמי באמצעות חללי האוויר הכלואים בין השכבות. ומאידך לכל המערכת יש מוליכות חום וקור טובה, כך שבעניין העברת החום ו/או פיזורו בבואנו לבחור את הלוח ולהתאים לצרכנו עלינו לקחת תכונה זו בחשבון ולהתייחס אליה בפתרון שנציע .

מה ניתן לקבל היום בישראל?

• בראש ובראשונה - תכנון. משרד ל.אפרים יחד עם מהנדס ארנון כפיר (כותב המאמר) יועץ מעטפת מציעים שרותי הנדסה וביצוע של SD עבור פרויקטים מתוכננים בחומר החדשני הזה. השרות והתמיכה ניתנים למתכננים והן למבצעים בתחומי- החיפוי בכלל ולשימוש בלוחות אלו בפרט. להלן קישור לעמוד צור קשר
• דבר שני - החומרים. ההיצע שיש כיום לחומר הזה מכל העולם בכלל ומארצות המזרח בפרט, מלא באופציות באיכיות שונות אותן צריך לבחון היטב לפני שמייבאים ארצה.
• דבר שלישי – הייצור בישראל: ישנם כעת מספר חברות מצומצם שנערכו מבעוד מועד לטיפול במערכות הללו ביניהם אציין את חברת אלום-גג בע"מ www.alumgag.co.il , חברה שבנתה קו ייצור ייעודי לצורך הטיפול ב-HOENYCOMB. למיטב ידיעתי הקו כולל מכונת CNC עם מספר כלים ייעודיים לחיתוך, ומכונת קיפול לדפנות הפנל (חשוב מאד- ראה הרחבה לעניין הזה בהמשך ), כמו אלום-גג בע"מ אני יודע על חברת: אלומיניום קונסטרקשיין בע"מ ועוד.
• לעניין מכונת הקיפול ומשמעות הקיפול ראה מאמר קשור בלחיצה כאן
• חשוב לציין - בעיבוד של לוחות ה-HOENYCOMB יש צורך בידע מוקדם. חשוב להשתמש בייעוץ נכון של יועץ מעטפת הבקיא בחומרים ובטכנולוגיה , בציוד החיתוך המתאים, באמצעי החרוץ המתאים וכך גם, בסדר הפעולות הנכון, אשר ימזערו את כניסת המאמצים הקונסטרוקטיביים ללוחות במהלך העיבוד. כל אלו יבטיחו ייצור בתהליך ובשלבים נכונים תוצאה טובה על הקיר, כל זה נכון שבעתיים כאשר מדובר על לוחות בממדים גדולים במיוחד. 

לסיכום
ללוחות אלו ישנה יכולת לבידוד טרמי באמצעות חללי האוויר הכלואים בין השכבות. ומאידך לכל המערכת יש מוליכות חום וקור טובה, כך שבעניין העברת החום ו/או פיזורו בבואנו לבחור את הלוח ולהתאים לצרכנו עלינו לקחת תכונה זו בחשבון ולהתייחס אליה בפתרון שנציע.

מה אנחנו צפויים לראות בעתיד עם לוחות ה HOENYCOMB ?

לעניות דעתי וכיועץ מעטפת שחווה שינויים והצליח לחזות מגמות , אני צופה שהשימוש בפנלים  בעוביים שבין 10 ל 30 מ"מ ילך ויתגבר בשוק הישראלי, בכלל ובחיפוי קירות חוץ בפרט. 

חוזק הפנלים הנ"ל מאפשר למתכננים לעצב לוחות חיפוי בגדלים שלא היו עד כה נפוצים , הממדים של אריחי החיפוי יגדלו, השימוש במכונות ה  CNC יאפשר שילוב צורות גאומטריות מיוחדות כמו משולשים, משושים ומתומנים בממדים גדולים שיתנו ביטוי על חזיתות המבנה.

המגוון הרחב של סוגי ה TOPPING   כמו : צבע  באיכויות משופרות , אגרגטים טבעיים , טיטנים נחושת או קורטן יתנו לאדריכלים חופש ודרור להניח קוביות-" גמבו "  של חומרים חדשים ומראה אחר.

היתרון של מישוריות הפנל בממדים הגדולים, תצמצם הופעה של מבנים עם חזיתות מעוותות , שקערוריות   ועקמומיות תופעה דיי  מבזה,  שנוכחנו בקיומה בלא מעט מבנים ב -2 העשורים האחרונים .

נראה שדווקא הסגסוגות המעניינות כמו  פלדות קורטן, הטיטנים וסוגי נירוסטה חלקה ומרוקעת , האלמנטים הללו ייקחו גם חלק פעיל ומשמעותי בבניה המתקדמת המבוצעת היום ב:

• מבני המגורים- מגדלים בעיקר במרפסות
• במסגרת ההתחדשות העירונית : תמא- 38, והבניה הירוקה
• תוספת מרפסות במסגרת שיקום  הבניה הקיימת
• מבני תעשיה, מרלוג"ים, תעשיית ההתפלה, מפעלים כימיים , מבנים באזורים קורוזיביים במיוחד  C5  & C5M.

התחדשות בטכנולוגיה הזו ושימוש גובר כבר בשלב התכנון המוקדם תיצור ביקוש אצל יועצי המעטפת ותהיה דרישה גוברת לבעלי מקצוע, מפעלי ייצור, יועצים  שלמדו, נערכו והתאימו את העסק שלהם. אני צופה שנראה יותר מפעלים מתחדשים אני מניח שעד מהרה בעלי מקצוע נוספים בתחום התכנון וההרכבה יכנסו לעניין והשוק בישראל ימלא את הצרכים מעצמו.

כותב המאמר, המהנדס ארנון כפיר, יועץ ומומחה למעטפת הבניין קירות וגגות.

ליצירת קשר: