מאמרים טכניים

במאמר זה נדון בחיפוי חזיתות וסיכוך גגות כשבחוץ חם ולח. נרצה לבדוק האם חומר האבץ הוא החומר המתאים ביותר כשחם ולח לקירוי גגות באבץ וחיפוי חזיתות באלמנטים מתועשים של אבץ. השפעות השינויים במזג האוויר בכלל ובישראל בפרט גורמות לפני שטח הגגות או הקירות החשופים לשמש להגיע בישראל למידת חום בטמפרטורות גבוהות של 70-90 מעלות. אני זוכר סרטון מ 2017 בו נראה בחור מיוקנעם מטגן ביצה על גג הרכב שלו בחודש יולי - זו כבראיננה קלישאה אתם יכול ים לעשות זאת בקלות במיוחד בחודשי הקיץ החמים, כמעט בכל מקום בישראל. אז מה נכון לעשות היום בבואך לתכנן ולבצע מבנה בו יש חיפוי קירות וסיכוך גג קל? ראשית חשוב שתדעו, שישנם חומרים לחיפוי וסיכוך שעמידותם בשינוי מזג האוויר פוגעת באיכות החומר ובציפוי בעיקר מדובר על פחים מצופים בצבע שאין לו מספיק גמישות או ששכבת ההגנה של האבץ אינה מספיקה או שהחומר רך מדיי או פלסטי מדיי והשפעות הטמפרטורה הגבוהות גורמות להפחתת יכולות מבניות של החומר. כשאנחנו לא לוקחים בחשבון את ההשפעות של הטמפרטורה בכלל ואת השפעות של השינויים בטמפרטורה בפרט אנחנו יכולים לטעות בבחירת חומרים ובבחירה לא נכונה של אלמנטים שלא יהיו מספיק גמישים, בעלי מקדם התפשטות מספיק והטולרנסיים לא יספיקו לשינויים. בשיטה של חזית מאווררת אנחנו מצליחים לדאוג שהחזית והגג יתאווררו. המרווח שנוצר בין הקיר למעטפת בין הגג לתשתית יאפשר בתכנון נכון לנייד את האוויר החם שנוצר בעיקר מקרינת השמש ובכך לשמור על הקרירות במבנה ולהנחית את השפעת קרינת השמש המחממת עד כמה שניתן. בטבע ישנם חומרים שונים בעלי תכונות הולכה, בליעה, ספיגה, גמישות וכ"ו כאשר לפלדות ולסגסוגות המתכת השונות יתרון בהכנת לוחות דקים יחסית שיאפשרו מחד אטימות למעבר מים ואור וגם יתאימו לחשיפה לטמפרטורות הגבוהות. 

חיפויי קירות מאלמנטים מתכתיים החל כבר במאה ה 18. מאז ועד היום היו שינויים רבים הנוגעים בעיקר לסוג החומרים ולעמידותם לתנאי סביבה שונים. פחים גליים החלו לכסות גגות וקירות והם היו עשויים עופרת ופלדה דלת פחמן, חומרים שאפשרו את העיבוד של החומרים הללו וערגולם לפחים צורניים בקלות יחסית. גגות עופרת ואבץ רך מכסים גגות רבים ברחבי העולם ובאירופה בפרט. הפחים העשויים חומרים דיי טבעיים הפכו אט אט לחומרים מורכבים, עד שבשנות ה-70 למאה הקודמת יכולנו להבחין בקצב עולה של פיתוח בסגסוגות פלדה פחמניות וסגסוגות אלומיניום ששימשו יותר ויותר לסיכוך גגות וחיפוי קירות חיצוניים מעל מבני מתכת ומסגרות חרש. בשימוש באלומיניום התחלנו לראות פחים גליים כדוגמת 18/76 וגל 55/177 דמוי אזבסט יחד עם קסטות אלומיניום העשויות היו מאלומיניום בעובי של 2.0 מ"מ. בראשית המאה ה21 ובמהלך 17 השנים האחרונות אנחנו רואים קצב הולך ומתגבר של שליטה בשוק החיפוי בלוחות ACP – דהיינו אלומיניום מורכב aluminum composite panels. זהו חומר שיחד עם תוספת של מעכבי בעירה ופיתוח שיטות חדשניות לצביעה, בשלל גוונים וטקסטורות, הפך לחומר המוביל היום בשימוש בשוק החיפויים. לוחות Honeycomb (האניקומב) היום, אנחנו בפתחה של תקופת התחדשות נוספת - לוחות Honeycomb (האניקומב). מדובר בלוחות עמידים, זולים ואיכותיים שאני סבור שיהפכו עד מהרה למוצר המוביל החדש וזאת מכמה סיבות: הלוח החיצוני יכול להיות מסוגים שונים, החל מאלומיניום וכלה בפלדת קורטן מעובדת במלחים וחומצות. גודל הלוחות המתאפשר לשימוש כפלטה אחת הוא גדול בעשרות מונים מזה של ה ACP הלוח עמיד למשקל ורוחות בנתונים עדיפים על החלופות האחרות הלוח לא כולל ליבת פלסטיק או פולימר אחר, כך שאין את הבעייתיות שיש בלוחות ה- ACP הקצב ההולך וגובר של הקמת מפעלי ייצור במזרח בעיקר, מוזיל את מחירי הרכישה והופך חלופה זו ליותר ויותר אטרקטיבית כלכלית יחסית ללוחות ה ACP אדריכלים מובילים בחו"ל וגם בישראל כבר גילו את החומר ושילובו בעוד ועוד מבנים זה רק עניין של זמן.

בשעה טובה ומוצלחת מנכ״ל החברה, ארנון כפיר, לא קופא על השמרים וממשיך להתמקצע ולהתקדם. הפעם אנחנו שמחים לבשר כי ארנון כפיר סיים בהצלחה קורס קורוזיה בפלדה קונסטרוקטיבית. 

במסגרת השירותים שמשרדי נותן אני נתקל עוד ועוד תלונות נוספות בנוגע לקירות מחופיים בלוחות דמויי בטון או בשמם המקומי פייברצמנט או בכינוי הלועזי F.C שהלוחות פשוט נבקעים, נסדקים ומתעוותים. בחלק מהפרויקטים בהם טיפלנו בעל המבנה נדרש היה לתחום את אזורי הגישה למבנה המחופה בפייברצמנט כדי למנוע מחלקים ליפול מטה וחלילה לגרום לנזק לאדם או רכוש. במאמר זה, מחבר המאמר רוצה לתרום מניסיוני כמומחה הנדסי לגגות וחיפוי מבנים ומהניסיון בחוות דעת הנדסיות לבית המשפט כדי להסביר מדוע "מעשה במחשבה תחילה" יכול להועיל בהמשך למנוע תקלות וכשלים. שרות מקצועי ואמין בעניין התאמת החומרים לנדרש ניתן לקבל מאתנו באמצעות פניה מהירה דרך אתר זה בעמוד צור-קשר או בטופס הפניה בתחתית עמוד זה. איך נראית סדיקה בחיפוי פייברצמנט ? אז סדיקה בלוחות פייברצמנט מתחילה כך, הרבה פעמים סביב המסמרה או הבורג שאוחז את הלוח ולעיתים גם במרכז הלוח נוצר סדק בלוחות חיפויי הפייברצמנט כמו בתמונה הזאת:

לאחרונה, נתבקשתי לבדוק עבור חברה שבבעלותה מספר מבנים של מבני משרדים, ייצור, הפצה וכדו' בעיה וחשש שהתעורר ליזם בעניין איכות החומר והצבע PVDF. בשלב מסוים אחרי שהבנייה הסתיימה, התעורר אצל המזמין ספק בנוגע לטיב החומרים שסופקו לו במרלו"ג האחרון שבנה. החברה העלתה ספק בנוגע למגוון חומרים אבל העניין העיקרי והמשמעותי היה בעניין טיב חומרי החיפוי – הקסטות העשויות אלומיניום מורכב כדוגמת אלוקובונד או ACP שמחפות שטח גדול מאד מהמבנה. נתבקשתי לבדוק ולחוות את דעתי בעניין איכות הציפוי והצבע של הקסטות - האם הקסטות צבועות ב PVDF ? האם לוחות ה ACP האלומיניום המורכב אכן עמידים לאש לפי ת"י 755 ושבחומר המורכב אכן יש מעכב בעירה FR או לא? נטלתי דוגמאות, בדקתי את החומרים ולצערי מצאתי שמחצית מהלוחות שסופקו ללקוח לא היו ברמת הגנה FR הנדרשת ומחצית מהלוחות בכלל לא נצבעו באיכות PVDF. המקרה הזה הביא אותנו לכתוב מאמר זה ולהפיץ אותו כך שידעו היזמים, המפקחים והקבלנים כי יש את המהנדס ארנון כפיר , שיכול לסייע בידם לבדוק ולאמת איכות של חומרי-חיפוי וסיכוך גגות, ולאמת את ההבטחות של הספקים ואת האמת שמאחורי הדוקומנטים שמוצגים לפניהם. צבעים מסוג PVDF צבעי PVDF (קיצור של Fluorinated polyvinyl), משמשים לצביעה של שלל אלמנטים, שיטות ופיתוחים בהם נעשה שימוש לחיפוי קירות בחומרים כמו: פלדה , אלומיניום, פולימרים. לצבע PVDF ישנן יתרונות של קושיות, נוקשות, עמידות, ברק, התנגדות טובה לשינוי טמפ' ולסביבה קורוזיבית. צבעים באיכות PVDF ניתן לקבל בשלל גווני קטלוג ה RAL. בישראל מצאנו ששימוש בצביעה בצבע PVDF 20/80 או 30/70 בעובי יישום של 27 מיקרון לפחות. צבע המיוצר בחברות ידועות כמו PPG לדוגמה ומיושם ע"י יצרן/מצבעה מורשית ומוסמכת נותן לתת מענה מעולנ לחיפוי קירות בסביבה קורוזיבית רגילה ובאמצעות עיבוי עובי הצבע ניתן להגיע לעמידות גבוהה גם בסביבה ימית ותעשייתית על פי הנחיות תקן-ישראלי 1508 כיצד מוודאים שהלוחות עמידים לאש (תקן ישראלי 755)? ראשית לכל עניין - נבקש לבחון את תעודות הזהות של הלוחות שסופקו. נבקש מהקבלן להציג תעודות משלוח, מפרט היצרן והכי חשוב תעודות COC חתומות. הבדיקה השנייה היא הבדיקה הפיזית של דוגמת לוח שניטול מהשטח (שימו לב לדוגמאות שניטול צריך שיהיו במידות מאד מסוימות ) בדיקה פשוטה במעבדה מוסמכת על פי תקן ישראלי 755 כמו זו שנעשית במכון התקנים הישראלי תוכל לתת לנו מענה לשאלה באיזה מידה לחומר יש מקדם הגנה מאש FR והאם הוא מתאים להצהרת היצרן והספק. 

כמו שכתבנו במאמרים הקודמים, בחודשים האחרונים ענף הבנייה מושפע באופן ישיר ממלחמת חרבות ברזל. אתרי בניה סגורים וחוסר בכח אדם ובאתרים בהם מתבצעת העבודה - המצב נפשי רגיש מאוד ויוצר מחלוקות רבות. כחלק מתפקידו של מנכ״ל החברה, ארנון כפיר, כיועץ למספר חברות בנושאים הנדסיים ופתרונות בנייה מתקדמת וכמומחה מטעם בית המשפט לחוות דעת הנדסיות, ארנון השתתף בקורס מקיף ומעשי של ניהול חברות בשעת חירום, קורס מרתק שכלל תחומים אקטואליים ורלוונטיים למצב שלנו היום.

הגג הדולף במבנה תעשיה קלה שבניתו הושלמה לאחרונה התגלו נזילות וחדירות מים מהגג. קבלן הגגות בדק את איכות עבודתו ודיווח ליזם כי עבודתו בוצעה ע״פ הנדרש. היזם לא קיבל את טענת הקבלן ובין הצדדים התעוררה מחלוקת. בהמלצת גורם נוסף הגיעו אליי שני הצדדים לבוררות מהירה לבדיקה סיבת הכשל והאחריות. בבבדיקה בשטח התברר כי הקבלן ביצע את ההתקנה שלא ע״פ הנחיות תקן ישראל 1508 ולא שמר על ההנחיה בדבר כיוון החפייה. התקן הישראלי תקן ישראל 1508 סעיף 503 מנחה כי: ״כיוון התקדמות ההרכבה וכיוון החפייה יתאימו לכיווני הגשם העיקריים.״ בפועל, התברר כי הקבלן לא תכנן וביצע נכון את ההתקנה, והחפייה בין הפחים בגג הייתה הפוכה מההנחיות. כיווני חפייה נכונים ואיטום נכון מונעים חדירות מים ונזילות מהגג. 

מלחמת חרבות ברזל משפיעה רבות על ענף הבנייה על שלל גווניו. אי הוודאות לגבי העתיד הולכת וגוברת, אתרי הבניה נפתחים ונסגרים לסירוגין , עובדי השטחים לא מורשים עדיין להגיע לאתרים, ויחד עם הנפש הסוערת, המצב רגיש מאוד ואני מוצא שהצדדים השונים במיזמים ועבודות ביצוע בענף הבנייה מגיעים למחלוקות במהירות רבה יותר מאשר לפני המלחמה. מחלוקות בענף הבניה פרויקט בנייה כולל בתוכו המון תחומי משנה ואנשי מקצוע שונים - מהנדסי בניין, קבלנים, מנהלי פרויקטים, חשמלאים, רצפים, מומחי אלומיניום, חיפוי קירות, חיפוי גגות, מומחי איטום, ועוד ועוד... להגיע להסכמה וסינכרון מקסימלי בין בעלי המקצוע השונים דורש מיומנות ובימים אלו נחשב כאומנות מיוחדת. לפיכך, מחלוקות בענף הבניה היו תמיד גם עוד לפני המלחמה אבל התגברו רבות בחודש האחרון. כל דבר השנוי במחלוקת עשוי להתפתח לכדי אי הסכמה מהותית בין מספר צדדים ויכול להגיע גם להפסקת פרויקט באמצע העבודה ולבזבוז זמן יקר מפז. כל צד מרגיש בטוח בצדקתו ובמקצועיות שלו ומנסה להוכיח את טענותיו או דעותיו, לפעמים עד שימוש בכח. בוררות בזק - הפתרון הנכון לכל הצדדים בוררות בזק הינו הפתרון הנכון לכל הצדדים, למשל: רק לאחרונה נתבקשתי להיות בורר בין שני צדדים בעניין סתמי לכאורה - חלון אלומיניום. מחלוקת הנדסית בביצוע בה הצדדים השתמשו בכח אחד כלפי השני ורק בזכות התערבות של ״חבר״ הסכימו להביא את הסוגיה לבוררות בזק. בוררות בזק וייעוץ הנדסי הינה בוררות, המובעת לפני כיועץ הנדסי מומחה וזאת עוד לפני שהגיעה אל בית המשפט. כך הצדדים יכלו לברר ולפתור את הסוגיה על הצד הטוב ביותר במהירות ובלי להיגרר להוצאות כבדות, למורת-רוח ולסחבת של דיונים בבית המשפט. מרבית המחלוקות שאני נקרא לשמש בהם בורר ומומחה בית-משפט שייכות למעטפת הבניין ובכל מה שקשור לקירות הקונבנציונליים, אלומיניום חיפויים HPL , פייבר צמנט קסטות וכד' מוזמנים לקרוא עוד על בוררות בזק בענייני הנדסה ובנייה בקישור הזה רק יחד נצליח בעקבות התגברות המחלוקות והמצב מבחינה הנדסית, מקצועית ומבחינה פסיכולוגית מנטלית, אני למד כי מוטב והרשויות והתאחדות העובדים בענפים השונים ייערכו למחלוקות הרסניות כאלו בזמן המלחמה ובמיוחד למה שצפוי לנו אחריה ולא יטמנו את ראשם בחול. בכך יסייעו לחברות, לקבלנים ולבעלי המקצוע לעבור באמצעות בורר מומחה ואנשי מקצוע את התקופה הקשה הזאת בישראל בכלל ובענף זה בפרט על הצד הטוב ביותר ועם יעילות מקסימלית. מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם עם ייעוץ מקצועי

מוזמנים לקרוא עלינו במגזין דה מרקר מחלוקות ובוררויות בענף הבנייה בכתבה על ארנון כפיר דיברנו על השיטות המתקדמות שהוטמעו בעולם הבנייה הישראלי בשנים האחרונות, על מערכת התקינה הישראלית - שלא תמיד עומדת בקצב ההתפתחות והחדשנות, וכתוצאה מכך - מחלוקות וליקויים בניה שנוצרים מחוסר ידע וחוסר בפרוטוקול עבודה מסודר.

בעודי נוסע לסיור פיקוח עליון בדרום הארץ, מתקשר אלי אחד מבעלי חברת חיפויים מוכרת ומבקש ממני להשתתף בשיחת וועידה. כאשר שאלתיו מי הם המשתתפים בוועידה, הוא אומר שהיזם בטלפון אחד ובטלפון השני בעל חברת החיפויים המבצעת את עבודות חיפוי הקירות בפרויקט באמצעות לוחות HPL. בין היזם ובין חברת החיפויים התעוררה מחלוקת קטנה - והם מבקשים לקבל את חוות דעתי הטלפונית בשאלה - האם צריך ומותר להכניס חומר אטום לתוך החור שמיועד לבורג חורץ ? בוררות בזק פניות בנושאים כמו אלו מגיעות אלי על פי רוב במסגרת "בוררות הבזק" שאני עורך כבורר ומומחה בתחום ההנדסה וחיפויים, או במסגרת חוות דעת הנדסית לבית משפט, אך הפעם הצדדים ידעו עוד טרם ההתנגשות לפנות ולברר את הסוגייה. הם השכילו לעשות זאת בטרם שהגיעו למצב ריב או הפסקת עבודה או תקלות בפועל, אלא הבינו שמדובר במחלוקת מקצועית נקודתית שנתקלו בה במהלך העבודה ועליהם לברר אותה מיד. א ז מהי התשובה ההנדסית? תשובתי הייתה: בחיפויי קירות אנו עושים לרוב שימוש בברגים חורץ לבטון שהפך לשיטת קיבוע שכיחה מאוד בכל הקשור לקונסטרוקציה מתווכת. על פי רוב הנחיות היצרנים לא מומלץ על מריחה או החדרה של חומר כלשהו בקידוח המקד ים . ייעוצי לא הסתיים כאן והוספתי והמלצתי שהקבלן לחיפויים יפנה לספק הברגים ממנו קנה בשאלה בנוגע לבורג הספציפי הזה. להבנתי, בורג חורץ לבטון מוטב ששפת הבורג תבוא במגע ישיר עם הבטון ללא חומר חוצץ אחר. 

שמחים ל בשר שמנכ״ל החברה, ארנון כפיר, סיים בהצלחה קורס מקצועי ומעניין להכשרת דירקטורים. בהמשך להיותו דירקטור ויועץ במספר חברות גדולות במשק בתחומי ההנדסי ובנייה מתקדמת, סיים ארנון קורס מקצועי להכשרת דירקטורים. הקורס היה מקצועי ומעניין והקיף תחומים רבים מסביב לדירקטוריון כמו ביקורת, חוות דעת, הערכות שווי, תקציבים, דוחות כספיים ועוד... מוזמנים ליצור איתנו קשר לגבי ייעוץ, ליווי, דירקטוריון ועוד... 

זה כבר מראה שכיח שעל גגות מבנים נוכל למצוא מערכות ייצור חשמל מאנרגיית השמש - מערכות PV. המערכות הללו דורשות אחזקה, בקרה וטיפול שוטף במהלך כל השנה. הטיפול והתחזוקה הללו נעשים ע"י צוותים ייעודיים המגיעים לנקות, לתחזק ולטפל במערכות החשמליות של המתקן. ההליכה על הגגות הקלים משאירה על פי רוב סימנים וגורמת לנזקים לפחים ולפנלים באופן שהאיטום נפגע ובנקודות אלו מתפתחת גם קורוזיה . הליכה לא נכונה או הליכה שלא על פי דרכי העבודה המקובלות, יוצרת לחץ על פחי הסיכוך - גורם שמשפיע גם על הידוק המערכת לקונסטרוקציה הנושאת. כך, שבנתיבי ההליכה, אנחנו מוצאים לרוב גם "ברגים-קופצים". בעניין זה אני מבקש להפנות אתכם למאמר נוסף בנושא הזה . במאמר זה, מחבר המאמר רוצה לתרום מניסיונו כמומחה הנדסי לגגות וחיפוי מבנים ומהניסיון בחוות דעת הנדסיות לבית המשפט כדי להסביר מדוע "מעשה במחשבה תחילה" יכול להועיל בהמשך לקיים של הגגות והפרויקט. בנוסף, מוזמנים לפנות אליי לשאלות או ייעוץ בנושא:

אנחנו מוצאים לאחרונה דרישה גוברת במפרטים הטכניים בכלל ובאלו הקשורים לחיפוי קירות וסיכוך גגות להמצאת תעודות C.O.C או בשמם העיברי תעודות התאמה למוצרים המובאים לשטח לצורך ביצוע הגג או חיפוי הקירות. במאמר זה, אני רוצה לתרום מניסיוני כמומחה הנדסי לגגות וחיפוי מבנים ומהניסיון בחוות דעת הנדסיות לבית המשפט כדי להסביר מדוע "מעשה במחשבה תחילה" יכול להועיל בהמשך למנוע תקלות וכשלים. שרות מקצועי ואמין בעניין התאמת החומרים לנדרש ניתן לקבל מאתנו באמצעות פניה מהירה דרך אתר זה באזור צור-קשר או השארת פרטים בטופס הבא: 

מהם הסימנים אותם נחפש בביקורת התקופתית שנעשה במבנה, כיצד נוכל לאתר נקודות חולשה ומה זה אומר לנו אם פתאום אנחנו מוצאים ראשי ניטים או ברגים במפלס הרצפה סביב המבנה?

מתוקף היותי יועץ מעטפת ואלומיניום מומחה בתחום ומגיש חו"ד הנדסיות בתחום הבניה ובבתי המשפט בישראל, התבקשתי ע"י מהנדס אחד מחברות הבניה הוותיקות בישראל, חברה שמתמחה בתחום הציבורי והמסחרי ליתן חוות דעתי המקצועית בשאלה: באיזה סוג התקנה מומלץ להשתמש בעבודות חיפוי HPL בישראל בכלל ומבנים נמוכים כמו גני - ילדים וביה"ס בפרט. בהמלצות היצרנים אנחנו מוצאים 3 שיטות התקנה עיקריות: שיטת ההתקנה הגלויה. שיטת ההתקנה הסמויה באמצעות קונסטרוקציה לתלייה בחיבורים סמויים מהעין. שיטת התקנה סמויה שהלוחות מודבקים לקונס' הנושאת.

פח איסכורית הוא פח צורני עשוי מפלדה מגולוונת בכמה רמות הגנה, במאמר זה נסביר את הדגשים העיקריים להתקנת פח איסכורית תוך כדי שמירה על כללי הבטיחות והביצוע

לפני שנים בניית מבנה תעשייה כלל לא לקחה בחשבון את נושא העיצוב, כי המטרה היחידה הייתה ליצור מבנה כמה שיותר פונקציונאלי. היום, לעומת זאת, הדברים השתנו. בימינו, בין אם מדברים על בניית מבני תעשייה ובין אם מדברים על בניית משרדים או בתים פרטיים – לעיצוב, יש משמעות. לכן ברור מדוע ניתן לראות כל כך הרבה שינויים ותמורות שחלו בתחום של חיפויי-החוץ ובהחלט יש לקחת זאת בחשבון כשרוצים לבנות מבנה תעשייה חדש. אם את אותו מבנה אפשר לעשות גם יפה ומעוצב, אז למה לא? חיפוי של אלוקובונד או HPL או פייברצמנט . החיפויים הוא תחום שתמיד מתפתח ושיש בו היום ויהיו בו גם מחר חידושים ואפשרויות מגוונות של חומרים, צבעים ויתרונות, כך שכדאי לתת על הנושא הזה את הדעת. איזה חיפויים לקירות חוץ קיימים היום? חשכפי שהודגש, התחום של חיפוי קירות חוץ כולל בתוכו לא מעט אפשרויות בימינו, כמו לדוגמה: פייבר צמנט, לוחות HPL או חיפוי אלומיניום או אלוקובונד . מה שחשוב להקפיד עליו בחיפוי קירות חוץ הוא נושא איכות החומרים ועמידותם בתנאי מזג האוויר, הסביבה בכלל וההשפעה של גורמי הקורוזיה הסביבתית בפרט כמו למשל הקרבה לים או הקרבה למפעלים מזהמים או מקורות מים וכד'. שמדברים על חומרים איכותיים ועמידים מתכוונים בעיקר לחומרים המבוססים על: אלומיניום על רבדיו השונים כמו אלוקובונד למשל או לוחות אבץ , HPL או לוחות פייברצמנט הם המתאימים ביותר למשימה. העניין הוא שהחיפוי החיצוני של הקירות, בניגוד לחיפוי הפנימי, צריך לעמוד בתנאי מזג אוויר לא פשוטים כמו לחות, קור, גשם ולפעמים גם שמש ישירה ולכן חשוב גם שהאלמנטים יהיו מורכבים נכון מתחילה וקלים לתחזוקה. לכן יש משמעות אדירה לשאלה האם החומר עמיד לקורוזיה ולשאר תופעות הטבע האפשרויות, כי מה הטעם להתקין חומר שלא יחזיק מעמד לאורך זמן? חיפוי למבני תעשיה ומבני ציבור בין אם מדובר במפעל, מרלו"ג , מרכז הפצה , מבנה משרדים או אולם ספורט – חיפוי קירות חוץ ייתן לכם את המראה הרצוי למבנה שלכם. היתרון הגדול בחיפוי קירות חוץ, מלבד העמידות, הוא נושא האסתטיקה. חיפוי קירות חוץ מסתיר את כל הכבלים, גופי המזגנים וצנרות חוץ של המבנה ומאפשר לקבל מעטפת נקיה וחלקה. וכמובן שהיא יכולה להיות גם צבעונית. כשמדובר על מבנה תעשיה, מרלו"ג או מרכז הפצה בו יש חשיבות לשמירה על טמפרטורה פנים הבניין או ישנה דרישה לחיפוי חוץ עם מקדם הגנה תרמית גבוהה כמו במקרה של חדרי קירור למשל, אז ניתן כמובן לשלב את חיפוי החוץ המיוחדים הללו במערכות הכוללות בידוד תרמי וגם אקוסטי כשנדרש. עד כמה אופן ההתקנה חשוב ? לכל סוג חיפוי כמו : אלוקובונד, HPL, פייבר צמנט או חיפוי אלומיניום ישנם הנחיות ודגשים קצת שונים אחד מהשני בהתייחס לשיטת ההתקנה. בעקרון, כל שיטות החיפוי של מערכת קיר מאוורר משתמשות במערכת קונסטרוקציה מתווכת בין מישור הקיר למישור החיפוי. למרווח זה ישנם יתרונות תרמיים ואקוסטיים (ראה מאמר נפרד בעניין זה) . ישנה חשיבות רבה מאד ביישום נכון של מערכת התליה , הקונסטרוקציה המתווכת משום שיישום לא נכון שלה עשוי לגרום להתנתקויות של לוחות חיפוי, סדיקה או עיוות בפני המישוריות של החיפוי. פרטי גמר פלשונגים, קרניזים ,ספים וגליפים בוודאי כל אחד מכם ראה אלמנטים המתנתקים מהבניין בזמן רוח , או חלקי פח תלויים להם באופן עקום ומעוות על חזית בניין . למניעה של התנתקות של אלמנטים ממישור חיפוי הקירות בין אם זה עשוי מפח, אלומיניום, HPL או פייבר צמנט יש לדאוג לחבר את האלמנטים נכון למערכת כולה . רוצה לקרוא עוד על זה? ,יש מאמר נוסף בקובץ המאמרים באתר בשם: למה קרניזים מתנתקים? חיפוי בצבעים שונים אם חשבתם לרגע שכיון שמדובר על אלומיניום וכיוון שהחומר צריך להיות עמיד זה אומר שהוא לא יהיה יפה, כדאי שתדעו שאתם טועים. בימינו עבודות חיפוי קירות חוץ היא אומנות לכל דבר וניתן לראות זאת בלא מעט מבנים קיימים שכולנו מכירים ורגילים לעבור על ידם בחיי היום יום שלנו. יש היום עיצובים חדשניים בתחום של חיפוי קירות חוץ שכן בימינו אפשר לבחור חיפוי בכל צבע, גודל או צורה. משמעות הדברים היא שאם גם אתם עמלים היום על בניית מבנה תעשייה, מרלו"ג או על בניית המשרדים החדשים שלכם, כדאי יהיה לתת את הדעת על בחירת החיפוי המושלם. חיפוי יפה ומעוצב מוסיף לערך המבנה כולו ולכן זה שווה את ההשקעה שלכם. במאמר זה לא דנתי בהשפעות איכות חומר הגלם, אני מבקש לצאת מהנחה שהחומרים המיושמים הם אלו שאושרו עי מהנדס המזמין והמפקח ואינם נחותים מדרישות תק"י. הכותב הוא : ארנון כפיר - מהנדס, מומחה בתחום סיכוך גגות ומעטפת בבניינים , עורך בוררויות הנדסיות וחוות דעת מקצועיות לבית המשפט , רשום ברשימת מומחי - בית המשפט.

מתכננים או בונים בית חדש ומודרני ומעוניינים שפרטי הקצה יעשו ויורכבו בצורה בטוחה? אם כך, כדאי שתחשבו ותתכננו היטב את פרטי-הביצוע של הקרניז, הקופינגים, הפינות המיוחדות של הגג ושל קצוות הבניין. לאורך תקופה לא קצרה בחנתי ובדקתי פרויקטים, נזקים וראיתי כשלים רבים שחלקם גרם לנזקים לצד ג' ורכוש. מצאתי לנכון לשתף אתכם במסקנותיי כדי, שלא נדון חלילה במקרה בו הנזק יהיה שלא נדע נזקי-גוף. מצאתי סיבות שעם קצת מודעות, תרגול ואחריות יהיה ניתן לחסוך תופעות מסוכנות שיכולות להיגרם עכב ההתנתקות של אלמנטים מהבניין. מהן הסיבות ? חשוב לדעת שכאשר מדברים על פרט קצה בבניין זה אלמנט, שבינו ובין הבניין, נוצרים כמעט תמיד רווחים. הרווח יכול להיות גדול כמו צינור בבולנוייזים- מעוגלים או רווח קטן יחסית מתחת לפלשונג , שמורכב על גג פנל סטנדרטי. בכל מצב נקודות הכשל יכולות להיות אחת או יותר מהסיבות הבאות: אין איטום בין האלמנטים ורוח חודרת לחלל שבין הקרניז לבניין או לגג. שימוש בפרטי ביצוע של פלשונגים עשויים מפחים דקים ושאינם מכופפים נכון. חוסר בפלשונגים וחוסר בחומרי אטימה. שימוש בחומרי-אטימה ובברגים לא נכונים. חפייה לא מספיקה בין האלמנטים. אלמנטים שעשויים מחומרי פלדה ואלומיניום לא מתאימים כמו למשל חומרים חלשים או דקים או קפיציים. מה הקשר בין לחץ וכח ? הרוח שתנשב ותחדור דרך הרווח שנותר בזמן ההרכבה או בפתח שנוצר מבליה או בהתנתקות אלמנט תיצור כח מאונך לקירות של החלל הפנימי שבין פרט הקצה / הקרניז לבין הבניין או לגג. הכח יגבר ככל שהרוח תגבר וייווצר כח הפועל מתוך החלל הפנימי שמתחת לפרט הקצה והקרניז החוצה כח שירצה לנתק את הקרניז ממקומו . מטרת המאמר להביא אותך הקורא למודעות שיש למנוע שיתקיימו תנאים שכח כזה שפועל מבפנים החוצה יתפתח. סימנים מקדימים ? לא תמיד הקרניז יתנתק בחורף, ברוח הראשונה או יחכה לרוח סערה ולרוב ניתן לאתר את הכשל הזה מוקדם לאירוע ובמסגרת פעולות האחזקה והתחזוקה המונעת בו מחויב כל בעל מבנה על פי תקן ישראלי 1525 תחזוקת בניינים לחלקיו. כשל כזה ניתן לאיתור מוקדם במסגרת בדיקה תקופתית במועדים על פי הנחיות התקן הישראלי פעם בשנה ע"י הממונה ופעם בחמש שנים עי מהנדס. ליקויים שיתגלו במהלך בדיקות אלו יש להביא בפני המהנדס האחראי ולקבל את הנחיותיו לביצוע. אז מה נוכל לראות כסימן מקדים ? סימן מקדים יכול להיות רווח שנוצר ונראה בבירור בעין, חלק שנשר , ברגים רופפים, ברגים "שקפצו" ממקומם , פלשונג קטן שזז או התנתק, מכסה חסר בדופן , שקיעה של אלמנט שיתכן והתמלא בכובד המים שחדרו וכד'... מה הסיבות השכיחות לכשלים אלו ואיך נמנעים מהם ? כאמור, הסיבה הראשונה להתנתקות היא בכח הרוח שחדרה במרווח ויצרה כח שלחץ מבפנים החוצה וניתק מעליו את ה"מכסה". אי לכך, הדבר הראשון לעשות יהיה לדאוג, שהמרווחים יישארו סגורים וזאת ניתן לעשות באמצעות פלשונגים, חומרי-אטימה נכונים ומתאימים תוך כדי שימוש נכון במסמרות וברגים. סיבה שניה : אני מוצא אצל מרבית מהקבלנים ו/או העוסקים כיום במלאכה זו, בורות רבה בידע הנוגע לברגים ומוצרי איטום המתאימים לפחים דקי דופן. חוסר הידע הזה לרוב מביא את הקבלנים לבחור לא נכון בכל מה שנוגע לברגים ואיטום . אישית, אני נוטה תמיד להמליץ על שימוש במסמרות / ניטים במקום ברגים ,אמנם מסמרות זה קצת יותר יקר אבל הרבה יותר טוב ויותר בטוח לעתיד. כמו גם שהמסמרות מיוצרות פה בישראל בחברת אורניט מוצר כחול-לבן מתפארת התעשייה הקיבוצית שבעוטף עזה. שימרו על הכלל ש: חיבורי פחים דקים נעשים בברגים לא קודחים ! סיבה שלישית : פרטי הקצה מוגבלים באורך של המכונה ממנה מיצרים את החלק. יש לשים דגש באופן שמחברים בין החלקים יש להשתמש בשטחי חפיפה גדולים עד כמה שניתן, שיטת זכר- נקבה, שיטת המחבר הסמוי ושימוש נכון של מסטיק וחומר הדבקה ואטימה איכותי בין החלקים. סיבה רביעית : אני מוצא בהרבה מאד כשלים שוליי-פח שאינם רחבים מספיק , הניסיון למזער את החומר משאיר למרכיב מעט מאד "בשר" כך שהבורג או המסמרה מקובעים לרוב על השוליים הצרים של החומר סיבה מאד שכיחה לכשל מה גם, שהמרווחים הקטנים של הבורג משולי החומר הם בניגוד לתקן הישראלי. סיבה חמישית : תשתית לפרטי הקצה והפלשונגים: פרטי הקצה מקובעים על פי רוב על אלמנט מבטון או אלמנט לסיכוך-גג כמו פנל או פח איסכורית.: על המבצע להקפיד לחבר פלשונגים לתשתית העשויה מפרופילים בעובי של 2.0 מ"מ לפחות. זוויתנים, שמקובעים לקירות בטון, יקובעו במרווחים קטנים של 600 מ"מ ועפ"י הנחיות המהנדס ועובי החומר לא יפחת כאמור מ-2.0 מ"מ. לסיכום? כדי, שקרניזים ופרטי קצה יישארו במקומם ויעמדו בכוחות הרוח והשפעתה, נשמור על כמה כללים בסיסיים: נתכנן מראש את הביצוע עם חומרים , ברגים ואמצעי אטימה טובים ואיכותיים. לא נחסוך בשלב התכנון ובשלב הייצור נשתמש ונשלב שיטות מתקדמות של זכר- נקבה, חפייה גדולה, קיפולים בקצוות. נשתמש בחומר חזק ועבה. נדאג לסגירה של כל רווח , חור או פתח ממנו יכולה הרוח לחדור לחלל או למרווח. נשמור על ביקורות ותחזוקה נאותה, לא נדחה טיפולים ולא נזלזל בסימנים או בתחילתו של כשל. במאמר זה לא דנתי בהשפעות איכות חומר הגלם, אני מבקש לצאת מהנחה שהחומרים המיושמים הם אלו שאושרו עי מהנדס המזמין והמפקח ואינם נחותים מדרישות תק"י. הכותב הוא : ארנון כפיר - מהנדס, מומחה בתחום סיכוך גגות ומעטפת בבניינים , עורך בוררויות הנדסיות וחוות דעת מקצועיות לבית המשפט , רשום ברשימת מומחי - בית המשפט.